בית ספר 'גילה'
בתנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר
איך הכל התחיל
ללא כל תכנון מראש, התאהבתי בעבודה עם הגוף המבוגר, באסתטיקה ובכנות שלו, בראשוניות המפגש של הגוף עם התנועה, דווקא כשהשנים רשומות בו. אני מוצאת שכל אלה מביאים את אישיותה של אותה אישה שרוקדת.
במהלך השנים מצאתי כי לגוף המבוגר יש אסתטיקה פיזיולוגית בעלת היבטים אישיים, חברתיים ופוליטיים, אותם אני חוקרת ביצירות שלי ובסטודיו דרך 'שפת גילה' – מתודולוגיה ייחודית לעבודה עם הגוף המבוגר אותה אני מפתחת מזה 15 שנה.
בית הספר הוקם בעקבות המופע הראשון שיצרתי עם נשים מבוגרות ב-2008 שנקרא גילה. המופע הביא את החיים דרך משקפי הזקנה. השתתפו בו נשים בגילאי 70-80 ללא רקע במחול מקצועי, חלקן שחקניות מקצועיות שהופיעו על במות בישראל ובעולם, ואחרות – ללא רקע מקצועי אך מלאות תעוזה וסקרניות לצאת למסע זה.
המופע הופיע בהצלחה רבה ברחבי הארץ, וזכה לתגובות מרגשות של הקהל. בשיחות שקיימנו אחריו התקבלו פניות רבות של נשים שהגוף שלהן נשא בתוכו את הכמיהה לרקוד. הן ציינו כי גם כשהן כבר מעזות לומר בקול שהן "רוצות לרקוד" הן לא מוצאות מסגרת מתאימה כי עולם המחול "שייך לצעירים".
פניות אלה קראו לי לצאת לפעולה, ובשנת 2009 יזמתי את סדנאות 'גילה' בתנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר, שעם השנים הפכו לבית ספר 'גילה' הפועל כיום במרכז קהילתי צהלה בתל אביב. לבית הספר מגיעות נשים מכל הארץ, נשים בגילאי 50-88 (עד כה), רובן ללא כל רקע בריקוד. כיום פועלות במסגרת בית הספר שמונה קבוצות: שבע קבוצות בתל אביב ואחת בחיפה.
במהלך השנים נוצרה קהילה של נשים שהמשותף להן היא התשוקה לרקוד, סקרנות למחקר גוף ולתהליכי יצירה. אני פוגשת נשים שבשלב השלישי והרביעי לחייהן מצאו בריקוד ובמרחב האמנותי דרך חיים ומשמעות לחייהן, ומדי שבוע אומרות 'כן' לגוף ולריקוד.
שפת 'גילה' – עקרונות מרכזיים
לעבוד עם מה שיש – הקשבה לגוף ולמגבלות הפיזיות הנולדות עם השנים ומינופן לצורך פיתוח השפה התנועתית והבימתית.
מחקר גוף – עבודה אישית של כל משתתפת על פי הקצב האישי שלה. העבודה נעשית דרך 'אימפרוביזציה חוקרת' בעקבות הצעות שניתנות בשיעור על ידי המורה לפיתוח והעשרת השפה התנועתית של כל משתתפת.
נוכחות פרפורמטיבית – נוכחות הגוף במרחב מתוך עבודה על 'איכות תנועה' רב שכבתית הכוללת:
התכווננות (Attention) – הגוף כחומר
כיוון (Direction) – הגוף ביחס למרחב
כוונה (Intention) – הלך הרוח, הדיבור הפנימי
דינמיות
עוגנים תנועתיים – מושג מתוך שפת 'גילה' העוסק בגוף כחומר, דרך שימוש בדמיון, דימויים, תחושה והחושים השונים.
'מי אני' – עיסוק בחומרים ביוגרפים הקשורים לעולמן הפנימי והאישי של המשתתפות ועיבודם לבמה.
מחקר גוף בשילוב תהליך יצירה – חיבוריות של כל האלמנטים הנלמדים בשיעור. זהו תהליך אישי המאפשר העמקה של החומר הנלמד, תוך שימוש בשפה המארגנת אותם לכדי רעיון. שליפה של הידע הנלמד וחיבוריות בין האלמנטים השונים, מאפשרת לנוע בין התת מודע למודע, לשאול שאלות, לדייק, לבחור, ליצור הקשרים ולחברם לכדי יצירה. תהליך זה מאפשר שכלול תנועתי, העמקת ידע ופיתוח מחשבה יוצרת.
שילוב השפה האמנותית עם עקרונות הפלסטיות של המוח – עבודה תנועתית הכוללת גישה סנסורית, מוטורית וקוגניטיבית.
לדוגמא:
Top down – כוח הריכוז מאפשר להפעיל תאים באזורים קדמיים בקליפת המוח. השימוש בדימוי המתבסס על תהליך זה מאפשר להפעיל את התאים או המערכות שבהם אנו מתרכזים ולהשפיע על האיכות התנועתית.
לדוגמא: כאשר מפנים את תשומת הלב ומתרכזים ב'עוגן תנועתי' (הבנוי בדרך כלל מדימוי ו/או תחושה), מועבר מידע סנסומוטורי מהמוח לאזור ספציפי בגוף – וכך נוצרת שליטה בתנועה המתגבשת לאיכות תנועה ספציפית. ככל שהמידע קונקרטי ומוגדר, איכות התנועה מתבהרת. ככל שהגוף מאומן יותר, כך הוא יכול לעבוד עם מספר 'עוגנים תנועתיים' בו זמנית היות ואלה כבר 'אוחסנו' במוח-גוף. עבודה זו מאפשרת יצירת מגוון של איכויות תנועה ההופכות למעין 'מילון תנועה/'תווים' של השפה התנועתית.
המוטיבציה – רשת עצבית במוח הנקראת reword system, ובהפעלתה משדרגת את יכולת הלמידה לכל דבר שבו אנחנו מעוניינים ופיתחנו אליו את המוטיבציה. בהיבט האמנותי, המוטיבציה תומכת באתגרים הנלווים להתמודדות עם 'שפה חדשה' הכוללת דיאלוג תנועתי עם הגוף ועבודה על תהליכי יצירה.
אימוץ עקרונות הזיכרון הקורטיקלי הבנוי מקידוד, אחסון ושליפה לעבודה האמנותית בימתית – השיעורים בנויים כך שהחלק הראשון מתמקד בקידוד ואחסון החומר התנועתי הנלמד על ידי שימוש בערוצים השונים, והחלק השני מתמקד בשליפה, יישום וארגון הידע האמנותי הנרכש לכדי עבודת הסולו והבמה.
מטרות
- פיתוח המודעות העצמית ושכלול היכולת התנועתית תוך הקשבה לגוף, לחושים, ולמרחב
- חשיפה לתהליך אמנותי תוך היכרות חווייתית עם העולם המופלא של אמנות הבמה
- פיתוח הדמיון והמחשבה
- חשיפה לשדה המחול העכשווי
מידע על הקורס השנתי
הקורס השנתי מתמקד בתנועה ובאמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר דרך 'שפת גילה'. העבודה שמה דגש על גילוי האמן שבתוכנו תוך מימוש הפוטנציאל היצירתי הטמון בכל אחת ואחת (ראו סעיף שפת 'גילה' – עקרונות מרכזיים)
מבנה כללי של הקורס:
הקורס הינו שנתי והוא מתחיל כל שנה לאחר החגים.
כל מפגש מורכב משני חלקים:
חלק ראשון: מחקר גוף מתוך עבודה תנועתית ואימפרוביזציה בו חוות המשתתפות עבודה תנועתית אישית, תוך פיתוח הקשבה ומודעות לגוף, לחושים לחלל ולסביבה. העבודה בשילוב מוזיקה.
חלק שני: המשתתפות מתנסות ביצירה כוריאוגרפית, וכל משתתפת יוצרת סולו אישי. בחלק זה מושם דגש על תהליך היצירה, עבודת הקומפוזיציה ועיבוד הרעיון לבמה. העבודה על הסולו מזמינה חקירה פנימית מעמיקה הן של חומריות הגוף והן של השפה האמנותית, ואלו מאפשרים שכלול תנועתי ופיתוח רב רובדי של הדמיון והמחשבה. בסוף כל קורס מתקיים אירוע סיכום תהליך עבודה בפני קהל (משפחתי), הכולל הצגה של עבודת הסולו של כל משתתפת.
מצטרפות חדשות
בכל שנה נפתחת קבוצה חדשה, ועבור מצטרפות חדשות הקורס מתחלק לשני שלבים:
שלב א׳ – היכרות עם דרך העבודה של 'שפת גילה'
שלב זה נועד להכרות ותאום ציפיות. הוא כולל ארבעה מפגשים, אחת לשבוע, בני שעתיים כל אחד. שלב ההיכרות מאפשר לכל משתתפת לחוות עם עצמה תהליך קצר של יצירה בתנועה ולבחון האם דרך העבודה מתאימה עבורה.
עם סיום שלב א׳ ניתן להירשם לשלב ב' שמתקיים כהמשך ישיר לשלב א׳ וממשיך עד סוף שנת הלימודים (חודש יוני).
למי זה מתאים?
'שפת גילה' מתאימה לנשים בגילאי 50 ומעלה, המעוניינות לעסוק במחקר גוף, תהליכי יצירה ורצון וסקרנות להיפתח לעולם אמנותי זה (לא נידרש ניסיון קודם)
הקורס הינו שנתי ומתחיל בכל שנה אחרי החגים.
בכל שנה נפתחת קבוצה חדשה, ופרטים להרשמה נשלחים לקראת פתיחת הקורס בחודשים יולי/אוגוסט.
לא ניתן להצטרף באמצע השנה.
נשים כותבות
נשים בשנה ב', 2011 (רובן רוקדות עד היום)
״הסופרת ורגיניה וולף טבעה את המשפט ״אישה יוצרת צריכה לשולחן ולחדר משלה״. משפט זה היה למניפסט פמיניסטי רב עצמה. הסטודיו היה לחדר משלנו, העוצמות, היצירתיות, הנשיות הבוגרת – באמצעות התיווך המקצועי שלך – הפכו את הסטודיו למקום שאפשר ליצור שפה אישית באמצעות אימפרוביזציות, לנוע ולחבר משפט תנועה באופן עצמאי, ליהנות מעליונות התהליך על התוצר ומן החירות שבפשטות...
הסטודיו היה לנו בכל יום רביעי פאוזה משגרת היום יום. כל טרדות החוץ נדחקו, הטלפונים שתקו שלוש שעות. ובשעות הללו חוללנו ״את אשר לא ניתן לדבר״ (פינה באוש) והכרונולוגיה בחדר שלנו מאבדת מחשיבותה. משא השנים לא מעיב על מסע הגוף והנפש. לא תארנו שלעת בלותנו נרווה עדנה כה רבה.״
מלי מועדים, 2023 (סיום שנה ראשונה, לאחר סיכום תהליך עבודה)
"לו הייתי צריכה לתת דימוי לשנה הזאת בלימודי המחול, הייתי מדמה אותה לנייר זכוכית... מספר אפס. נייר זכוכית עדין שהשיל ממני שכבות ראשוניות של תפיסות על הגוף שלי, על מהי תנועה, איך לדבר עם הגוף ואיך להקשיב לגוף. זה ראשיתו של תהליך מרתק, עמוק, כזה שמעסיק את התודעה ללא הרף ודורש חיפוש מתמיד. בהתחלה הרגשתי שאני פחות. פחות יודעת, פחות מבינה, פחות יציבה... פחות.
כולן, גם אם ידעתי שהן חדשות כמוני, נראו לי מבינות עניין, שלמות עם עצמן. וכמו תוצר מוצלח של חברה תחרותית ומשווה, לא הפסקתי להשוות.
השינוי בתפיסה התחיל כשהצגת בפנינו את הנושא לעבודה השנתית. בתהליך שנמשך חודשים, מילאנו מחברת אישית בכתיבה של רעיונות, עוגנים תנועתיים, הגיגים, ציורי תנועה. איך מביעים עצמיות בתנועה? איך רעיון מופשט מקבל ביטוי גופני? מצאתי את עצמי לאורך כל הדרך נעה בחיפוש מנושא לנושא...
או מזהות לזהות? מי אני, ואני כותבת ומוחקת במילים ואחר כך בלי מילים, רק בגוף, בחיבור של רצף תנועתי. מדמיינת שמן בגוף, חוטים נמשכים מהאיברים, מים מבעבעים, עקבות רגליים בחול. לאט לאט מבינה שעד ריקוד הסולו באירוע הסיום ואפילו במהלכו עדיין נותרים חוטים פרומים של אי ידיעה ולומדת להשלים עם זה. הלא סגור הזה הוא גם חלק מההנאה ומהעניין. ובעיקר, התהליך הזה הוא כולו אישי, פרטי, אינטימי שלוקח כל אחת מאיתנו ליצירה אישית משלה. ואת התהליך הזה הובלת, כמו כוריאוגרפית מנטורית מקצועית, ביסודיות ובקלילות בהעמקה בלי כבדות. ואז שלחת כל אחת אל עצמה לחקור את הפרשנות שלה למה שחוותה. מרחב לא שיפוטי ויצירתי שכזה מאפשר לחקור ולהתחבט ולהתפתח ולהתעשר. וזו רק השנה הראשונה. לחיי הדרך!"
מיכל מרום, 2022 (שנה שניה)
״בהרבה מובנים מרגישה כמו אפרוח שרק בקע מהביצה שצריך להפנים שהוא בכלל אפרוח ולא קיפוד או ארנבת. למרות שמכירה הרבה מהדיסציפלינות שאנחנו עוסקות בהן מתחומי ענין אחרים כמו האומנויות הפלסטיות והמוסיקה, הגילוי שלי את עצמי כאדם שאוהב ונהנה מריקוד הוא עדיין בגדר חדשה מסעירה בשבילי. זוהי דרך בלתי נגמרת של קבלה עצמית שאני רק בתחילתה. דרך בה אני לומדת ליישם את כל מה שכל-כך ידוע וברור לי מעולמות אחרים. תהליך הלמידה שאני עוברת כאן הוא קבלת הגוף שלי, הכלי העומד לרשותי, והניסיון לבטא דרכו את עצמי בצורה הכי אותנטית ומדויקת, והניסיון לצמצם את הפערים בחיבור בין מה שאני רוצה להביא לידי ביטוי ובין היכולת של הגוף שלי לעשות זאת, ומעל לכל להמשיך להזכיר לעצמי: אני ר ו ק ד ת.״
גילה שחר, 2021 (פרידה מבית ספר 'גילה' לאחר 11 שנה)
"הגעתי לסדנת המחול שלך שנה לאחר שפתחת אותה. שנה לאחר אובדן כבד. הגעתי מתוך צורך פנימי ממושך לרקוד, להניע את גופי ולהשתחרר בהנאה מבלי לחוש יוצאת דופן בגלל גילי. כל סדנאות המחול התאימו לנשים צעירות הרבה יותר ואת שהיית אז כוריאוגרפית צעירה, חיפשת דרך לחקור את הגוף היותר מבוגר, המזדקן אפילו, את יכולותיו התנועתיות, ואת השילוב בין התנועה, הדמיון והיצירתיות.
היית ממש חלוצה והתחלת לבנות שפת תנועה ייחודית המבוססת על דימויים מחיי היום יום ומן הטבע ושילבת גם דימויים מופשטים יותר מעולם הרגש. אפשרת לנשים להתנסות בתחום התנועה מבלי להבדילן בגלל גילן המבוגר, מבנה גופן או כישוריהן התנועתיים, מתוך מחשבה שאף פעם לא מאוחר ושהכל אפשרי ולא הישגי. בקרוב אחגוג את יום הולדתי ה-85. היכולות הפיזיות שלי עדיין משביעות רצון ובטח יחסית לבנות גילי ויש לך חלק נכבד בכך. הרי את יודעת ומרגישה שכל פרידה היא לא קלה ואני די מנוסה ולמדתי בשנות חיי להקשיב לעצמי ולהחליט לפעמים החלטות משנות חיים. אני מתנחמת בכך שבזכות אותן 11 שנות הלימודים בהנחייתך, אני היום אישה מסופקת, מאושרת, יוצרת, בעלת ביטחון עצמי, פעילה, אופטימית ואוהבת חיים. אוהבת אותך בכל לבי, את בין אלה שהטביעו את חותמם בי במהלך חיי ולתמיד."
דורותה ביאליס, אוגוסט 2023 (התכתבות בזמן פציעה)
"אני מברכת אותך מספר פעמים בכל יום. הדרך בה הובלת את המפגשים שלנו, ההבנה העמוקה של התנועה והחשיבה שהתפתחה במשך השנים – כל אלה מאפשרים לי היום, במגבלותיי עקב פציעתי, לעבור את היום בשלום ללא מעידות וללא מאמץ מיותר. ׳
ההתכוונות׳ זו לדעתי המפתח.
תנועה מבוקרת מכוונת למטרה, ושמירה מודעת על מרכז הכובד מאפשרים לי לבצע פעולות יומיומיות (פשוטות אומנם) ללא עזרה. בזכות הידע שספגתי בקורסים שלך, אני יכולה להיות עצמאית יחסית במצבי הנוכחי."
צוות המורות בבית ספר 'גילה'
בבית הספר יש צוות מורות קבוע לכל 'קבוצת בית'.
בנוסף, מתקיימות הרצאות העוסקות בין תיאוריה לפרקטיקה, ובמהלך השנה התלמידות נחשפות לדרכי עבודה מגוונות בפרויקט 'טעימות עם יוצרות' שבו הן פוגשות ויוצרות ויוצרים עצמאיים הפועלים בשדה המחול העכשווי למפגשי אמן, סדנאות ושיח על תהליכי יצירה.
גלית ליס
גלית ליס היא כוריאוגרפית, מורה, מייסדת ומנהלת אמנותית של בית הספר 'גילה' לתנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר.
נועה דר
מורה בבית הספר גילה
אמנית רב תחומית, פרפורמרית, רקדנית ומורה, ומנהלת הצגה בעבודותיה של גלית ליס. ההוראה של נועה מתבססת בעיקרה סביב אלתור, קונטקט אימפרוביזציה, שכלול התנועה ותהליכי יצירה. בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, בעלת תואר ראשון במחול ולימודי תואר שני בכוריאוגרפיה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, ומוסמכת בשיטות אילן לב ופלדנקרייז. פרפורמרית באנסמבל לשבט לקום, ומ-2002 מופיעה בפרויקטים שונים של תנועה ופרפורמנס בארץ ובעולם. כמו כן, עבודותיה הוצגו בפסטיבלים שונים כגון: זירת מחול, עונת התרבות בירושלים – פסטיבל מתחת להר, Dock11 ,V-Dance, פסטיבל עכו, ועוד. חברה בעמותת הקונטקט הישראלי מ-2014, מארגנת ומפיקה סדנאות ואירועי קונטקט אימפרוביזציה.
תמר מייזליש
מורה בבית הספר גילה
כוריאוגרפית עצמאית, רקדנית, מורה למחול ומנהלת פרויקטים בתחום המחול. בוגרת האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, התוכנית לכוראוגרפים, תוכנית הרזידנסי של מרכז 'כלים' והתוכנית למנחים לקונטקט אימפרוביזציה משולב של ורטיגו – כוח האיזון. מלמדת במסגרות שונות, יוצרת ומלווה תהליכי יצירה עם רקדנים מקצועיים ועם 'לא רקדנים'. עוסקת בשילוב של אנשים עם מוגבלויות ואוכלוסיות מגוונות במחול ותהליכי יצירה. יוצרת לקבוצת 'מבט הדדי' המשלבת רקדנים עם וללא לקות ראייה ועיוורון. יוזמת ויוצרת פרויקט 'גופאני' המשלב רקדנים עם יכולות פיזיות מגוונות, במסגרתו יצרה את המופע גוף שלישי. מנהלת את פרויקט Shape on Us של להקת ורטיגו – כוח האיזון, מפיקה ואסיסטנטית אמנותית של היוצר שרון פרידמן (ספרד-ישראל). יצירתה End of the Wall (שיתוף פעולה הודו-ישראל), תשליכי, עוץ נרוץ נרוץ, רוצה להיות שם, ומדור לדור הופיעו בארץ ובעולם.
ענת גרגוריו
מורה בבית ספר גילה
ענת גריגוריו היא יוצרת עצמאית, אמנית במה, רקדנית, כוריאוגרפית ומורה למחול עכשווי. עבודתה מתמקדת במחקר עמוק של הגוף האנושי דרך התנהגות, ודרך רוח ותודעה – גבולותיהם, תפקידיהם והשפעתם זה על זה. חברה בעמותת הכוריאוגרפים, בעלת תואר B.Ed במחול ממכללת סמינר הקיבוצים, וסיימה לימודי תיאטרון תנועה בהנחיית טיירי מורל ונלי עמר. זוכת פרס PUF’s Theater Sky בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון אלטרנטיבי בקרואטיה, המוענק לאמנים המביאים רוח חדשה בתחום אמנויות הבמה. היתה רקדנית בלהקת המחול הקיבוצית, להקתו של עידו תדמור, ובלהקת תמי – נמרוד פריד. ענת מעבירה סדנאות וכיתות אמן בארץ ובחו"ל, ואוצרת סדנאות משך לאנשים/רקדנים-יוצרים – ה'אני' כפרפורמר. עבודותיה השתתפו בפסטיבלי מחול ביניהם: פרויקט הרמת מסך, פסטיבל ישראל, גוונים במחול, חשיפה בינלאומית, פסטיבל אישה ועוד. עבודותיה זכו להכרה בינלאומית בספרד, ליטא, רוסיה, פולין, סין, ונצואלה, אורוגוואי, ארצות הברית.
ד״ר עידית סוסליק – הרצאות תיאוריה כהעשרה לפרקטיקה
מורה בבית הספר גילה
מרצה, חוקרת וכותבת מחול. יו"ר האגודה הישראלית לחקר המחול, וחברה בוועדות אמנותיות ומקצועיות בתחומי המחול והתיאטרון. מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ובמוסדות נוספים להכשרת רקדנים ויוצרים, ומעבירה גם הרצאות לקהל הרחב בסדרות באוצרותה. מחקריה עוסקים באסתטיקה של גוף ומחול, וניתוח כוריאוגרפיה ושפת המופע בהקשרים אמנותיים ותרבותיים עכשוויים, ומוצגים בקביעות בכנסים בארץ ובעולם. כותבת על מחול ומופע בפלטפורמה העצמאית שהקימה, העין העכשווית, ובעיתון ישראל היום. מאמריה האקדמיים מפורסמים בכתבי עת ואתרים, ביניהם: מחול עכשיו, טקסטורה, ארכיון המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, Performance Research, Aware ועוד. בשנים האחרונות יוזמת ומעורבת בפרויקטים בהם היא מפתחת את כתיבתה לפעולה יצירתית-פרפורמטיבית, ביניהם: חוברות פסטיבל אינטימדאנס 2017, 2018 ו-2021 (ניהול אמנותי: ד"ר ארז מעין שלו וענת כ"ץ); תמונ(ע)ת מצב – הרהור אמנותי-תרבותי חודשי על קיר הכניסה של תיאטרון תמונע (יוזמה: ד"ר ארז מעין שלו); משתפת מסך: כתיבה חיה בעקבות ניב שינפלד ואורן לאור, במסגרת התערוכה דמיינו מוזיאון (או: הגוף הזוכר), שאצרה רותי דירקטור במוזיאון תל אביב (ינואר-פברואר 2023). בעברה רקדנית ומורה לפלמנקו. בימים אלה כותבת ספר על הרקדנים והיוצרים ניב שינפלד ואורן לאור. מתקופת הקורונה החלה להעביר סדרות הרצאות בזום במסגרת בית הספר 'גילה' שהפכו לחלק מתוכנית הלימודים הקבועה, ועוסקות בתולדות המחול הישראלי והבינלאומי, אמנות וחברה, כוריאוגרפיה עכשווית ועוד.
איך נרשמים
אנא מלאו את הפרטים שלכן מטה, ורכזת המחול של בית הספר תחזור אליכן.
בנוסף, תוכלו להצטרף לרשימת הדיוור שלנו ולהתעדכן על הופעות וסדנאות.
הקורס הינו שנתי ומתחיל בכל שנה אחרי החגים.
בכל שנה נפתחת קבוצה חדשה, ופרטים להרשמה נשלחים לקראת פתיחת הקורס בחודשים יולי /אוגוסט.
לא ניתן להצטרף באמצע השנה.
כתובות בית הספר:
מרכז קהילתי צהלה, אבנר 1, תל אביב
בית הספר רעות, חנה סנש 5 , חיפה
דוא״ל: galitliss.reg@gmail.com
סלולרי – רכזת בית הספר: 050-8933317
*ניתן להשאיר הודעת וואטסאפ, ורכזת בית הספר תחזור אליכם
